החלטה בתיק ת"א 002213/04

זוהי תביעה לפיצויים בגין תאונת דרכים שאירעה לתובע ביום 6.3.03, על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

ביום 18.11.04 מונו על ידי בית המשפט המומחים הבאים כדלקמן:

א.         בתחום האורטופדיה מונה דר' רוז'ה מבי"ח הלל יפה.

ב.                  בתחום הנוירולוגיה מונה פרופ' בורנשטיין מבי"ח איכילוב.

ג.                   בתחום הא.א.ג מונה דר' רוט מבי"ח וולפסון.

ד.                  בתחום העיניים מונה פרופ' לוינשטיין מבי"ח איכילוב.

ה.                  בתחום השיניים מונה דר' פוטוק.

בבקשה שלפני מבקשות הנתבעות להורות למומחים להתעלם ממכתבה של הנוירופסיכולוגית הגב' אריאלה מן, מיום 16.1.05, שהופנה למוסד לביטוח לאומי, ואשר מהווה סיכום טיפול של התובע. לטענת הנתבעות מדובר במסמך המהווה סיכום טיפול וחוות דעת באשר למצבו של התובע.

תקנה 8(א) לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז - 1986 (להלן: "תקנות הפיצויים - מומחים") קובעת כדלקמן:

"8(א). תוך חמישה עשר ימים מיום שהודע לנפגע על מינויו של מומחה, ימציא הנפגע למומחה ולכל בעלי הדין האחרים את כל המסמכים בדבר הטיפול הרפואי שניתן לו ובדבר הבדיקות שנבדק לצורך אותו טיפול, הנוגעים לעניין שבמחלוקת, ובלבד שלא יגיש למומחה חוות דעת רפואית".

המסמכים שהותרו להצגה בפני מומחה רפואי סויגו, אם כן, בשלושה סייגים:

א.         על המסמכים להיות "בדבר הטיפול הרפואי", לרבות בדיקות לצורך טיפול.

ב.         על המסמכים להיות "נוגעים לעניין שבמחלוקת".

ג.          נאסרה הגשת חוות דעת רפואית.

מטרת הסייגים היא לאפשר למומחה הרפואי להתרשם בעצמו ממצבו הנוכחי של התובע, תוך שהוא רשאי לעיין במסמכים רפואיים הכוללים מידע מכלי ראשון בדבר הטיפול הרפואי שהוענק לתובע מיום התאונה, בעקבות הפגיעה. זאת, להבדיל מפרשנות ומסקנות של רופא אחר, שאינם בגדר מידע ראשוני ואינם מכלי ראשון. מטרת הסייג היא לאפשר למומחה לגבש חוות דעת אובייקטיבית ועצמאית, שתהיה פרי הבדיקה, ההתרשמות, המומחיות ושיקולי הדעת הבלעדיים של הבודק.

כדי להחליט אם מסמך מותר בהצגה למומחה, יש לבדוק האם מדובר במסמך שנערך על ידי גוף בלתי תלוי בתובע, שלא ביוזמתו, ולצורך הטיפול בו. יש לבדוק האם המסמכים שהוגשו משקפים שלב טבעי של הטיפול הרפואי והאם יש באבחנות ובהערכות שבמסמך כדי לסייע למומחה באופן אובייקטיבי לגבש עמדתו או שמא יש במסמכים כדי לפגוע באי תלותו של המומחה הרפואי ולהשפיע על חוות דעתו. (ראה לעניין זה רע"א 2339/96 אררט חברה לביטוח בע"מ נ' דלל, פ"ד נ(4) 529).

במקרה זה אני סבורה כי יש להתיר את הגשת הדו"ח הנוירופסיכולוגי למומחים. מדובר בדו"ח של היחידה הנוירופסיכולוגית לטיפול ושיקום ובדו"ח מצוין בפירוש שהתובע היה בטיפולם.

המסמך ערוך בצורה של דו"ח המסכם את מצבו הנוירופסיכולוגי של התובע מאז הגיע לטיפול במסגרת היחידה. אומנם, מהדו"ח עולה בבירור שקיימים אלמנטים משמעותיים של חווי דעה. יחד עם זאת, מדובר בדו"ח שמסכם ממצאים מהטיפול ואין אפשרות להתעלם ממנו בעת מתן חוות הדעת, והוא רלבנטי לצורך הבדיקה הנוירולוגית. מגמתו של בית המשפט היא לאשר ממצאי איבחון אלה כמותרים להצגה בפני מומחים רפואיים, על אף יסוד חיווי הדעה שבהם. מה שצילום רנטגן מהווה עבור האורטופד יכול מידע על התנהגות אדם, מצבו הנפשי, מאפייני אישיותו, הישגיו וכישוריו האינטלקטואלים לפני התאונה ואחריה להוות עבור פסיכיאטר. יתרה מכך, חזקה על המומחה הנעזר בדו"ח מעין זה, שיידע למיין את הנאמר בו ולהעבירו תחת שבט ביקורתו האישית על סמך ניסיונו המקצועי. (ראה לעניין זה רע"א 3906/95, אסתר אמר נ' הדר חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מט (3) 303; רע"א 5638/95 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' קריסטיאן שמור, פ"ד מט (4) 865; בר"ע 2339/96, אררט חברה לביטוח בע"מ נ' אוולין דלל, פ"ד נ (4) 429).

לאור האמור לעיל, הנני מתירה את הגשת חוות הדעת הנוירופסיכולוגית למומחה בתחום הנוירולוגיה שמונה על ידי בית המשפט.